דברים שהבוקר לוקח

קמתי בשבע. השעה תשע וארבעים ועוד לא הצלחתי לאסוף את עצמי לצאת מהבית. הכל איטי מאוד. יורד גשם והחתול חמים וצמרירי על הברכיים שלי. לזכותי יאמר שהצלחתי להתלבש, לקפל כביסה, לנקות את ארגז הצרכים של החתול ולארגן את כל מה שדרוש ליציאה. אפילו אכלתי. דברים שאנשים עושים בהיסח הדעת מכאיבים לי בצורה בלתי סבירה. אני צריכה ללמוד להישמר מפניהם, אבל תמיד הייתי יותר סקרנית מאחראית. זו כוס התה השניה וכעת גם היא ריקה. כל מה שנחוץ כעת זה לסובב את המפתח מצד אחד ואז לסובב אותו בשנית מהצד השני.