אול מיי באגס אר פקד

אלף שוב נעלם. כלומר, גם אני נעלמתי. שנינו נעלמנו הדדית ויש לי חור איפה שהיה לי לב. בכלל לא בטוח שבגלל אלף. סתם חור. המצב הטבעי שם הוא חור ורק קורה שמידי פעם הוא מתמלא. יותר נכון, נסתם. ואז מוכרחים לשחרר את הצנרת ושוב יש חור. אפילו אלף לא מצליח למלא את החור הזה עכשיו. אחרי יומיים ביחד אנחנו תמיד רבים על משהו סתמי, מתאיידים לכמה ימים ואחרי שהכעס דוהה משתחזרת לה התקשורת. זה מסוג הדברים שעושים רק כי אין משהו טוב יותר לעשות במקום. ובאמת, אין. אי אם ליוינג און א ג'ט פלן. אני עובדת יפה לאחרונה, זה בדרך כלל בא ביחד עם החור. הספקתי כמה דברים שתיכננתי ויש דברים נוספים שבהם אני צופה מהצד. למשל, הפרוייקט החלופי לתכנית המחקר שלי לפוסט. אין לי חשק לצלול לנושא חדש ואני מרגישה כל כך כפוית תודה כלפי המנחה האמריקאית שלי. אולי אני עדיין בהכחשה לגבי הסיכוי שאני לא אקבל מלגה. זה קצת מייאש ומצד שני, אני אומרת לעצמי, לפעמים, כששולי החור מתכסים אבק והגודל המשוער שלו מיטשטש, יש ילדים רעבים באפריקה.