[את החלומות מעדיפה לשמור למציאות]

יום שבת, 31 במרץ 2012

שיר בבוקר בבוקר

קמתי היום, שבת, בחמש וחצי בבוקר. חשבתי ששעון הקיץ אמור לעשות את הפעולה ההפוכה, אבל איכשהו אני מתעוררת באישון לילה, עירנית להפליא, מסתובבת אנה ואנה ובלית ברירה מחליטה לקום לגמרי. תוך כדי ההתחבטויות בהאם לנסות להמשיך לישון או להתעורר סופית, ניסיתי להמר על השעה. התריסים היו מוגפים וקשה היה לדעת אם מדובר בבוקר מעונן או דמדומי בוקר. הימרתי על השעה 7 או 8. בפועל, כשקמתי היה חושך מוחלט, אפילו לא שמינית דמדומים. אחרי הקפה הראשון, בא קפה נוסף, הספקתי להשלים את הסרט שראיתי אתמול עד למחציתו, לקרוא קצת בספר שלי ולשלוח סוף סוף את המייל למנחה האמריקאית שלי ובו אני אני מביעה את דעתי המנומסת עלחלק מהפרוייקטים שהציעה ובמקביל מזייפת התלהבות נרגשת מפרוייקטים אחרים, לצורך האיזון. בסופו של דבר הייתי מרוצה גם מהאנגלית שלי וגם מהיצירתיות שלי, אבל הכי הייתי מרוצה מהפרודקטיביות. עוד לא עשר בבוקר. יום שבת ונתח גדול מהמתח הנפשי המיותר שפקד אותי לאחרונה נמצא מאחורי. נדמה לי שאני מתחילה להבין את משכימי הקום.

אין תגובות: