אחר כך החיים

עוד לילה לבן. כאילו איבדתי את אינסטינקט השינה, אם יש כזה. אני מאלצת את עצמי לקום מוקדם כדי לא להיכנע ללופ הערפדי כך שאני ישנה פחות מחמש שעות בלילה ובכל זאת פורחת בשעות הקטנות. יש לי מספיק מרץ ללכת עכשיו למכון כושר, אם הוא רק היה פתוח. אני כבר בקושי מצליחה לכתוב, בשביל לכתוב אני מוכרחה לצאת מהבית. בתום שש שעות של נדידה מקפה לקפה, הרגשתי שמיציתי את החוויה להיום ושבתי הביתה, לא לפני שקיבלתי מייל מהמנחה העתידית שלי שאמר שאני צריכה להשתמש בשפה ששופטים מבינים, כלומר לא להגיד שהמערכת שלי היא מערכת מודל טובה, אלא לכתוב שהיא מערכת מודל מצוינת. מהממת, הכי טובה שיש. זה גרם לי לצחוק בקול. חזרתי הביתה וחשבתי לעצמי בדרך שההצעה שלי מצוינת, מעולה. גם אם היא לא תתקבל, הי, ההצעה שלי ממש לא רעה. עכשיו רק נשאר הדוק.ואחר כך - החיים.