מתחת לעור הנקי

אז היה את ג. ועוד כל מיני אותיות, ועכשיו נמאס לי מאותיות. יש את אלעד. אלעד הוא המטאפורה לגברים שמעירים בי ניצוץ ישן ומגרד. ישן הוא הדבר הכי מדויק שאפשר להגיד על הניצוץ הזה כי הוא ישן באמת, ישן מהבטן, ישן מהגיל שאני לא זוכרת. החיים לפני גיל עשרים נמחקו לי, אין שם אפלה, יש חושך, מסך אטום של זכרונות. יש את הדברים שקרו לפני ויש את מה שקרה אחר כך, אחר כך קרה סך החיים שלי. את כל החברים הכי טובים שלי היום הכרתי בגיל עשרים, בחלון הזעיר שנפתח, בלידה השניה שלי. אף אחד מלפני כן לא שרד. זאת הפוסט טראומה האמיתית שלי, השקט שבא אחרי גיל עשרים. אבל הניצוצות שרדו והם גרים מתחת לעור ומגרדים ואין מה שיכול לעצור את הגירוד גם כשנדמה שהעור נקי.