[את החלומות מעדיפה לשמור למציאות]

יום חמישי, 3 בנובמבר 2011

אם יהיה זה שנית

הוא בטח יזכור לתמיד שבפגישה הראשונה ניסיתי להאריך את עצמי. אני לא עושה את זה בדרך כלל, מאריכה את עצמי. זו בכלל תנועה שקרתה אתמול לראשונה. החתול שלי עושה את זה לפעמים. הוא מתיישב ומתמתח עד ששתי הרגליים הקדמיות שלו נותרות באויר. כשהוא עושה את זה הלב שלי מתכווץ ממתיקות ומתחשק לי לתפוס אותו ולהצמיד את ערימת הפרווה שהוא קרוב אל הלב, אבל הוא מבין קצת פחות ללבבות שיוצאים אל המתיקות שבו אז לרוב הוא נמלט ברטינה או אני חומלת עליו ומסתפקת רק בלבהות בו מתמתח ומלקק את השפם של עצמו. הלב שלי מתכווץ ממתיקות גם עכשיו. היום, ירד גשם והרחובות יהיו רטובים מחורף ואני אפגוש את אלעד בשנית.

אין תגובות: