[את החלומות מעדיפה לשמור למציאות]

יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

רעש לבן

הכל רועש מידי בשביל לכתוב אותו ובכל זאת אני מנסה לפענח מה מתוך הרעש הזה יכול לסדר את עצמו לשורות שאפשר לנהל על הדף הלבן ולהכיל. יכול להיות שהרעש הוא כל מה שיש ויכול להיות שמתחתיו מחכה לי איזו מציאות אלטרנטיבית, שונה מהמוכרת, טובה ממנה. כל שרשרת הארועים בימים האחרונים נשמעת לי בלתי סבירה לחלוטין. כל כך לא אני. ואני רוצה לצעוק את הדבר החדש הזה לכל מי שנמצא מסביב ובו זמנית לשמור אותו בבטן. בסוף נפגשנו. אלעד ואני. אחרי חצי שעה כבר החזקנו ידיים והלכנו לישון יחד. מאז עברו ארבעה ימים שבהם בילינו ביחד כל דקה, באינטימיות מדהימה שלא זכורה לי משום מקום אחר ובכל הזמן הזה אני חושבת לעצמי, הייתי פה, עשיתי את זה, עם האיש הזה בדיוק וזה הדבר הכי נכון שיש.

אין תגובות: