absolute beginner

שוב עבר נצח ויש לי תחושה מעורפלת של טביעה. מתוך שינה אמרתי לאלף הבוקר שאנחנו בטיטניק. למה, הוא שאל, ער יותר מכפי שהיה אמור להיות, ואני, פישפשתי בזכרוני או בדעתי בשביל לדלות תשובה קוהרנטית כלשהי ולבסוף עניתי כי אנחנו טובעים. אני אפילו לא יודעת מי טובע. אני לא טובעת, נדמה לי שאת זה אני יודעת בודאות, אבל משהו בחיים מתפורר ואני לא יודעת מה. אולי גם הבלוג הזה קצת טובע. אלף לא אמור לדעת עליו ולפני יומיים אמר לי בהיסח הדעת משהו על הבלוג שלי בבלוגספוט. לא זכור לי שאמרתי לו איפה הבלוג שלי נמצא, ובלוגספוט הוא הימור פרוע למדי. ואולי גם נהייתי קצת פרנואידית. זה קצת מתבקש עם אלף. זה קצת מתבקש לאור ההיסטוריה שלנו, שלי. האמון שלי באנשים הולך וקמל. לרגע גם חזרה אלי אותה דילמה ישנה שבה אני תוהה עד כמה הבלוג שלי הוא שלי באמת. קצת מתיש. גם כשאני לומדת לשמור את הבלוג שלי לעצמי אני לא לומדת להימלט מהמחשבות אודותיו. ואולי רק בשביל השקט הנפשי, להלן פניה אל העולם מעל גלי האתר, אם אתם קוראים פה ומכירים אותי, ספרו לי על זה.