אפילוג

גם אחרי שעה של שיחת בירור עם ש' לתוך הלילה, לא הצלחתי להחליט האם אני חותכת עם ד' או בודקת עוד קצת. גבולות גזרה הם עסק משמעותי למדי בשבילי ולעד יוותר המאבק בין להאמין לאינסטניקטים שלי (שלא) או לקול ההגיון המבקש לשקלל את המציאות והאופן הבלתי רציונלי שבו היא משפיעה על החלטות כאלו ואחרות. מה שבאמת הייתי רוצה זה לשקלל את האישיות של ד', על היכולות שלו להיות קשוב וסקרן וחקרן ומעניין ביחד עם הפשטות הקיומית של אלף, על היכולות שלו להבין בצורה כמעט מיסטית את האופן שבו גוף פועל מול גוף אחר. שוב ההבנה המצערת הזאת, שחשיבותם של השניים, גוף ונפש, יחד ולחוד, שווה במידה מרגיזה.