חדר משלך

הלבטים אם לנסות פגישה שלישית או לא נגמרו כשהוא התקשר ושאל אם אני בעניין, ואחר כך הוסיף שהוא ממש זקוק לאינפורמציה הזו. זה נאמר כל כך בחן שמיד התפוגגו הלבטים ואמרתי שאני מסכימה לבדוק. קבענו לאתמול, אחר כך קבענו לאיפשהו בחוץ ואחר כך הוא התקשר לשאול אם אני מעדיפה שהוא יגיע אלי. שוב, הרגלים של קיבוצניקים. אינסינקטיבית עניתי שלא ואחר כך התקשרתי להתחרט, מתוך המחשבה שאני לא זקוקה לסט אפ חיצוני כדי למתוח גבולות ונראה לי שכבר מהפעם הקודמת הוא הבין שקפה בשבילי הוא באמת רק קפה ושאם אני מעוניינת ביותר, אני פשוט לא קוראת לזה קפה. פיטפטנו הרבה מאוד וגם לקחנו צעד אחורה מהנשיקה בפעם הקודמת וזה הרגיש נכון והרבה פחות מלחיץ. מתוך שברי דברים שאמר, נראה לי שגם בשבילו ההתקרבות ההיא לוותה ברגשות אמביוולנטים. אני מחבבת אנשים שמבחינים בניואנסים. יש שם איזו מורכבות ואני סקרנית לגביה, ועכשיו כשהציפיות (הפיזיות בעיקר) וחוסר החובה לממש אותן הונחו על השולחן, התפנה איזה חדר גדול בנפש.