[את החלומות מעדיפה לשמור למציאות]

יום חמישי, 12 באפריל 2012

מי זה דופק בדלת / איך הגעת לפה

יש דברים שמתחילים פתאום ונדמה שלעולם לא אצליח להבין מה הטריגר שלהם. עד לפני כמה ימים הייתי מעוניינת-מסוייגת ופתאום הפכתי למעוניינת מאוד. אולי בגלל הלילה הלבן שבילינו ד' ואני, מקשקשים ומתנשקים לסירוגין. פתאום הוא נראה לי הרבה יותר מיני מאיך שהוא הצטייר קודם וזה מצא חן בעיני. משונה שלרשימת הדרישות שלי מבן זוג נוספה מיניות מפותחת. במשך הרבה שנים, ובמיוחד אחרי ותוך כדי מערכת היחסים הארוכה מידי שלי עם ג' הישן, תפסתי את עצמי כבן אדם מאוד לא מיני. זה השתנה כשפגשתי את האנשים הנכונים שעוררו אצלי את קשת הרגשות שחסרה או כובתה כליל עם ג' הישן. בסוף אותו לילה לבן, היינו שנינו צריכים להגיע לעיסוק מוקדם מאוד בבוקר, הוא לבדיקה שהיתה חייבת להתבצע אחרי לילה ללא שינה ואני למעבדה, לא לפני שהוא אמר לי לפחות כמה פעמים שזה מרגיש לו כאילו הוא מכיר אותי שנים ולא שבועיים. גם אלף אמר לי את המשפט הזה. אני חושבת שאני אוהבת את זה, מבחינתי זה אומר שאני מרגישה ומתנהגת בטבעיות גם עם אנשים שאני בקושי מכירה ושאני מאפשרת גם להם לנהוג כך. יש ימים שאני קמה בבוקר ואומרת לעצמי - וואו, באמת שגדלתי.

אין תגובות: