[את החלומות מעדיפה לשמור למציאות]
יום שבת, 16 ביוני 2012
נסיכה עייפה נרדמה על קרן של אור
אפשר לנסות להתחיל מהעובדות היבשות: היינו אמורים לנסוע לקיבוץ של ד', אחר כך למדבר. היינו בקיבוץ ובאמצע הדרך בין כאן והמדבר הסתובבנו וחזרנו. אפשר לנסות גם מהסוף: בערך בחצות הגעתי הביתה והזדרזתי לנקות כל רמז לטיול שהיה צריך לקרות ולא קרה. את האוהל ושק השינה דחפתי עמוק לתוך הארון. את התיק הקטן פרקתי בזריזות ואיפסנתי. את המצרכים פיזרתי במטבח, את המועקה טמנתי עמוק בבטן. אם יכולתי הייתי מעלימה גם את הדמעות. במקום זה לקחתי ספר ושקעתי לתוכו ורק בבוקר בהיתי קצת בכותרת: משחקי הרעב. ואולי קל יותר לתאר את ההווה. בבוקר ד' התקשר ולא עניתי. שעתיים אחר כך שלחתי הודעת טקסט: "צריכה ספייס. נדבר". ולעצמי הוספתי, "מתישהו".
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תגובה 1:
אוי איזה פוסט מקסים. מקווה שהתאוששת מהחוויה. כל כך מזדהה. אני שמחה שבחרת להתעמק בספר טוב ולשכוח מהכול. לקרוא או לשקוע באתר של סרטים חדשים זה תמיד הפתרון שלי לאכזבות מסוג זה..
הוסף רשומת תגובה